שלוש כוחות מעצבים כל פרויקט מגורים שאנחנו מתכננים בישראל: אבן, אור ונוף.
אבן
בירושלים, חיפוי אבן הוא חובה על פי חוק התכנון – תקנה שמקורה בתקופת המנדט הבריטי, אז חייבו הרשויות את כל הבנייה להיות מחופה באבן גיר מקומית. כמעט מאה שנה אחר כך, היא עדיין בתוקף.
מה שהתחיל כמגבלה הפך לשפה. אבן הגיר הירושלמית מזהיבה בשקיעה. העיר נושמת אחרת באור הבוקר. השאלה אינה אם להשתמש באבן, אלא כיצד – היכן המשטח דורש מרקם, היכן יש לעבד אותה חלקה, כיצד השכבות מתיישרות עם הפרופורציות.
אור
ישראל אינה ארץ אפלה. השמש עולה גבוה בקיץ, ונמוכה לכיוון דרום בחורף. בית שמתעלם מכך מקבל פנים חמים ובוהקים במקומות שלא רצינו. בית שעובד עם זה – משתנה.
אנחנו מכוונים את חללי המגורים לתפוס את אור הבוקר ממזרח. מנופים עמוקים מצללים זגוגיות פונות דרום בקיץ, מבלי לחסום את שמש החורף הנמוכה. חלונות קטנים שפוצצו גבוה בקירות מכניסים אור צפוני מפוזר – יציב, אחיד, האור הטוב ביותר לתחושה בחדר ולאיך שאמנות נראית על הקיר.
נוף
הטופוגרפיה של ישראל דרמטית. רוב המגרשים תלולים. הפיתוי הוא לשטח את הקרקע כדי להתאים לבניין. אנחנו כמעט אף פעם לא עושים זאת.
בית SCH, על מגרש תלול בהרי ירושלים, יורד במורד ההר בשלושה נפחים. הבריכה ממוקמת בטרסה הנמוכה ביותר כאילו תמיד הייתה שם. קירות תמך אבן הופכים לקירות גינה. שום דבר לא הוטל על המגרש – הבניין הרוויח את מיקומו.
כשזה עובד כך, הבית לא רק נראה טוב יותר. הוא מתפקד טוב יותר. לחדרים יש נוף. הטרסות תופסות את הרוח. האבן שמחזיקה את המדרון מגדירה את הגינה.
אולך+תול הוא סטודיו ירושלמי לאדריכלות, נוף ועיצוב. אנחנו עובדים עם לקוחות בישראל ובינלאומית – מעיצוב ועד ניהול רישוי ובנייה.